שבת פרשת יתרו ממלכת כהנים: ממעמד הר סיני ועד מדינת ישראל

24/01/2019
הגדל

דבר תורה שבועי מאת הרב שראל רוזנבלט

רב בית הכנסת המרכזי רימון, אפרת ור"מ בישיבת ההסדר אור-תורה מחנים.

 

ממלכת כהנים: ממעמד הר סיני ועד מדינת ישראל

פרשת יתרו

 

זוכים אנו לחיות בדור הגאולה, בדור בו שבים בנים לגבולם, דור בו עם ישראל מתחיל לממש את היעוד להיות ממלכה (מדינה) וגוי (עם) שלם עם מערכות ציבוריות בעלות אופי ישראלי ולא רק קיום קהילתי המתמקד בחיי הפרט, או הקהילה. לאחר שבעים שנות קיומה של מדינת ישראל אנו נדרשים לשוב ולשאול – לשם מה אנחנו כאן ומה תכליתנו.

בפרשת יתרו אנו זוכים להתגלות ייחודית ומתן תורה. אולם רגע לפני שהר סיני עשן וקול השופר ירעיד את אמות הסיפים, הקב"ה מבקש לכרות ברית עם ישראל ולשמוע מהם האם בכלל הם מעוניינים בכך; האם יגידו 'נעשה':

...וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (שמות יט, ה-ט).

מילים אלו מטרימות את מעמד הר סיני ואת גילוי תוכן תרי"ג מצוות ויש להן חשיבות מיוחדת באשר הן מבקשות להיות הבסיס או אולי מטרת-העל של כל המצוות. המצפן, מה שיכוון את עשייתנו.

כדי להבין מה זה "ממלכת כהנים וגוי קדוש", נצטרך להבין מיהו הכהן ומה תפקידו.

האם הכהן הוא איש הקודש שתפקידו להיות ספון בבית המקדש בעבודת הקודש פנימה, בהקרבת הקרבנות והייחודים, בדבקות נפלאה ותפילה. או שמא תפקידו של הכהן, כדברי הנביא מלאכי, 'תורה יבקשו מפיהו'. כלומר שעניינו של הכהן הוא תפקיד משרת, הוא פונה החוצה, אל הקהל, אל הציבור ומורה את דבר ה' לעולם.

במילים אחרות, האם עיקר המאמץ של הכהן הוא לחפש את הדבקות באלוקים חיים או שמא לפנות לקהילה ולשרת אותה?

נקיטת עמדה בשאלה זו תקרין גם ברמת הכלל על הבנת תפקידנו הלאומי בעולם.

לפי הרמב"ן, הגדרת היעוד של עם ישראל כממלכת כהנים וגוי קדוש משמעותה להיות משרתי ה' ולהיות קדושים עד כמה שניתן והיינו "לדבקה באל הקדוש". במובן הזה המצוות הן תנאי בסיסי בדבקות בקב"ה.

מדוע חשוב לקב"ה לומר לעם ישראל לפני ניתנת התורה שעליהם לדבוק בו? משום שלפי הרמב"ן אדם יכול להקפיד על כל המצוות ובכל זאת להיות 'נבל ברשות התורה', הוא שומר את התורה אך שוכח את רצון ה' שנתן את התורה, והרי על כך חרבה הארץ.

אולם לרב אשכנזי (מניטו) דרך נוספת: לדבריו, תפקיד-העל של עם ישראל הוא לשרת את האנושות. "דרישתה של התורה להקים חברה אנושית שבה כל המידות, כל הערכים ממומשים יחד ובהרמוניה מלאה, גם אם הם סותרים זה את זה, היא חידוש של ממש". הרצון הכן שלנו להבין את המצוות לאשורן ולקיימן קלה כחמורה עשוי להביא אותנו למצב בו נתמקד רק באתגרים שיש לנו בבית פנימה – בהבנת התורה, בפירוש המצוות, ומאמצים רבים המופנים אל תוך עם ישראל. אך בכך טמונה הסכנה שנשכח שההצדקה של קיומנו אינה עבור עצמנו אלא בשביל היותנו משרתים את האנושות כולה. ובשביל זה צריך לפנות אל האנושות בכללותה; להתחיל ליצור את התשתית שתהווה את הגשרים בין ישראל לאומות העולם שעליהם יוכלו כל באי עולם לבוא בשערי ירושלים ולהעלות לבית התפילה אשר יקרא לכל העמים.

האתגרים שיש לנו כחברה ומדינה בתוך הבית פנימה עוד רבים. יחד עם זאת, לאחר שבעים שנה של תקומה הגיע הזמן להתחיל לעסוק באופן מוגבר יותר גם בפנייה החוצה. לזכור שתכליתה של מדינת ישראל היא לא רק להיות 'מקלט מדיני' ולא רק מקום שנוכל לדבוק באלוקים חיים, אלא גם ממלכת כהנים, כזו שתפתח את שעריה ותשרת את האנושות כולה.

 

שבת שלום,

שראל

עבור לתוכן העמוד