כי תצא- ריבוי מצוות ושכחה

13/09/2019
הגדל

 

 

מצוות רבות ישנן בפרשתנו. לפחות 72, ויש שסופרים יותר. זו, ככל הנראה, הפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה. (גם פרשות משפטים וקדושים, אבל זו הגדולה ביותר)

וכשמדברים על מצוות אנו דנים במשמעות, בהיגיון, בטעם, שהרי כל כך הרבה נכתב על כל המצוות בכל ההיבטים.

ובכל זאת, אולי נוכל להבין משהו דווקא מתוך מצווה שמאוד קשה לקיים בצורה הכרתית- מצוות שכחה:

 

ילקוט שמעוני פרשת כי-תצא רמז תתקלז

 

"מעשה בחסיד אחד ששכח עומר בתוך שדהו. אמר לבנו צא והקרב עלי פר לעולה ופר לזבחי שלמים, אמר לו אבא מה ראית לשמוח במצוה זו יותר מכל מצות האמורות בתורה, אמר לו כל מצות שבתורה נתן לנו לדעתנו וזה שלא לדעתנו. אלו עשינוה ברצון לפני המקום לא באת מצוה זו לידינו, אמר ליה הרי הוא אומר כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר וגו' קבע לו הכתוב ברכה, והרי דברים קל וחומר: ומה אם מי שלא מתכוון לזכות וזכה- מעלין עליו כאלו זכה, המתכוון לזכות וזכה על אחת כמה וכמה, כיוצא בו אם נפש אחת תחטא בשגגה, והרי דברים קל וחומר ומה אם מי שלא נתכוון לחטוא וחטא [מעלין עליו כאלו חטא, המתכוון לחטוא וחטא] על אחת כמה וכמה"

 

השמחה הגדולה לקיים את מצוות השכחה היא, כי בתת ההכרה של האדם יש רצון לטוב, לעליה. ומזמנים לו את זה!

ולהיפך- כשאדם חטא בשגגה- מדוע צריך להביא קרבן, או לעשות תשובה? הרי הוא לא התכוון!!!  אלא ככל הנראה הוא יכל לעשות יותר. לשים לב יותר. לכוון יותר. להיות מודע יותר. ואז, אולי, גם היו מסייעים בידו לא להיכשל.

 

דרך מצוה מיוחדת זו אנו רואים כמה המצוות מקיפות את האדם, וכיצד מי שמקיף את עצמו במצוות באות לידו מצוות, אפילו בלי שישים לב.

 

בכל תחום ובכל מצב יש לנו מצוות. מקובל לומר שזה מהרגע שאדם נולד ועד היום שאדם מת, אבל אנחנו יודעים שזה הרבה לפני והרבה אחרי. המצוות מקיפות את האדם עוד לפני שהוא נולד, דברים שקשורים לאישות,  ולהריון, וללידה; ואחרי שהוא מת, קבורה, אבלות וזכרון.

 

אדם בונה בית- יש לו מצוות מעקה; עושה עסקים- יש דרך איך לעשות בהגינות; אדם יושב אצל הספר- מקיים מצוות לא תקיפו, ולא להשחית פאת זקנכם; אדם נוסע במונית ומשלם לנהג- מקיים מצוות "ביומו תתן שכרו".

 

חשוב לדעת. אמנם שלחן ערוך יש לכולנו, אבל עדיין יש לכל אחד מקום ואפשרות להביע את עצמו במצוות מיוחדות. בין אם זה בין אדם למקום, ובין אם זה בין אדם לחברו. העיקר להיות מודע.

 

שמעתי פעם על הפסוק "צור ילדך תשי ותשכח א-ל מחוללך", הקב"ה שם בנו את מנגנון השכחה לטובתנו, שלא נהיה בעצבות כשנזכור את כל הדברים שציערו אותנו. אולם אנו משתמשים באותו המנגנון לשכוח אותו, יתברך, חלילה.

 

בחודש אלול- ננסה להרבות במצוות, להקיף את עצמנו באוירה של מצוות, ולהגיע לימים נוראים מתוך יותר זכויות.

 

 

עבור לתוכן העמוד