פרשת חיי שרה

11/11/2020
הגדל

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה".

(בראשית כג, א)

 

אומר רש"י:

"שני חיי שרה שכולן שווין לטובה"

לכאורה החיים של שרה היו קשים מאוד, שהרי את כל הניסיונות שהתנסה אברהם עברה שרה יחד איתו וחלק מן הניסיונות שרה חוותה את הקושי שבהם אף יותר מאברהם.

בבוא התורה לספוד לאם העבריה הראשונה, אין היא מעלה על נס פועל זה או אחר מכלל מעשיה הכבירים. השבח, שהיא משמיעה על קברה, גדול בהרבה, והוא ניתן למיצוי במילה אחת: שלמות.

מעולם לא ניגרר אישיותה אחרי המאורעות, קשים ככלל שיהיו. וכל הסערות, שפקדו את חייה, לא פגעו בה. שרה, שנלקחה ע"י פרעה (כששהו במצרים בשנות הרעב - בראשית יב, טו), היתה אותה שרה, שנדדה יחד עם בעלה לארץ כנען, אל תקוות עלומות בעתיד. ואותה שרה, שקיוותה להיבנות מלידת ישמעאל, היא היא שדרשה את גירושו וגירוש אמו מבית אברהם:

"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק".                                                                                                         (בראשית כא, י)

אברהם אבינו איננו מסכים לדרישתה, עד שהוא מקבל הוראה אלוקית מפורשת. תוכן ההוראה הוא, שהקב"ה מסכים עם שרה בכל דבריה, באישור גורף:

"וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל אַבְרָהָם: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ. כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".                                            (בראשית כא, יב)

במבטם של חז"ל, הביטוי "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה", מוביל למסקנה הבאה:

                "מכאן אתה למד, שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות".                      (שמות רבה, א, א)

במבט ראשון נראים דברי חז"ל תמוהים. הרי אין בכלל יחס בין כמות הנבואות שנאמרו לאברהם לעומת שרה. איך אפשר לומר שאברהם היה טפל ומִשְׁנִי לשרה בנבואה?

ומסביר הנצי"ב מוואלאזין:

"ואחר כל זה יש להתבונן במה שאמרו שאברהם היה טפל לשרה בנביאות. ואין זה אלא תימא. האדם הגדול אשר דבר עמו ה׳ כמה פעמים יהיה טפל לשרה שלא דבר עמה ה׳ כי אם דבור א' לא כי צחקת. אלא הכוונה הוא שהיה טפל ברוה״ק. שהרי שני דברים הם רוה״ק הוא מה שאדם מתבודד ומשרה עליו רוה״ק ויודע מה שרואה. אמנם לא דבר עמו ה׳. ונבואה הוא בחינה גדולה ורבה מזה כמו שביארנו. ודוד המלך ע״ה זכה לשניהם ואמר רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני. היינו רוח ה׳ הוא רוה״ק המופיע על דבר עצמו. וגם מלתו על לשוני שהוא נבואה ממש. ואברהם היה גדול בנבואה משרה. אבל ברוה״ק היתה שרה מצוינת יותר מאברהם אבינו. והסיבה לזה הוא וכו'...

"דאין רוה״ק חל אלא מתוך שמחה של מצוה."

 

זאת אומרת שיש שתי בחינות – אחת – רוח הקודש והשניה – נבואה.

בנבואה היה אברהם גדול משרה אך ברוח הקודש הייתה שרה גדולה מאברהם, וזאת משום שהיא הייתה בשמחה.

ישנם שני סוגים של אנשים – יש שרואים בכל משוכה מחסום ויש שרואים בכל משוכה הזדמנות. ישנם אנשים שמתמרמרים על כל ניסיון והתמודדות שהחיים מזמנים להם וכך הופכים חייהם להיות קשים ומרים. וישנם שיודעים שאין שלווה בעולם והחיים מלאי התמודדויות וכל התמודדות היא מפתח להגיע למדרגה יותר גבוהה, וכשאנו עושים זאת בשמחה אנו מכשירים את עצמנו לקבל גם את הכלים הרוחניים שמגיעים יחד עם ההתמודדות הזאת.

מפה נבין מה השבח הגדול שהתורה מספרת על שרה – שידעה לחיות את החיים בשמחה ו"שכל חייה היו שוין לטובה", כי זו המעלה הגדולה ביותר של אדם - שיודע איך להתמודד ואיך לקבל את הדברים, ובשל כך קיבלה שרה את רוח הקודש ובזכות כך הגיעה למדרגה של רוח הקודש אף יותר מאברהם.

עבור לתוכן העמוד