הנחיות הלכתיות ליום העצמאות תשע"ט

בס"ד.

הנחיות הלכתיות ליום העצמאות תשע"ט

בשל החשש מחילולי שבת באירועי יום העצמאות אם יתקיימו ביום שישי ה' באייר, החליטה הכנסת להקדים את אירועי יום הזיכרון ליום רביעי ג' באייר, ואת אירועי יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר.
תפיסתנו ההלכתית היא כי יום העצמאות לא נקבע על ניצחון במלחמה בתאריך מסוים, אלא על עצם הריבונות, וזאת בתאריך שמציין הריבון (הכנסת). זאת בשונה מיום ירושלים שנקבע על הניצחון במלחמה ששיאה שחרור ירושלים ביום כ"ח באייר. לכן, מבחינת התפילות והיבטים הלכתיים נוספים, יום ירושלים תמיד בכ"ח אייר.
החלטת הכנסת ביחס ליום העצמאות מעוררת מספר שאלות הלכתיות, ולהלן החלטותינו:
א. התפילות החגיגיות, כולל אמירת הלל ומזמורי ההודיה, יתקיימו ביום חמישי ד' באייר (ובלילה שלפניו).
ב. בתפילות ליל יום העצמאות מוסיפים את מזמורי ההודיה שנקבעו על ידי הרבנות הראשית, אך ברוב בתי כנסת באפרת אין אומרים הלל  אבל יש תפילה של בני עקיבא ששם אומרים הלל בערב אפילו עם ברכה.
ג. בתפילת שחרית ביום העצמאות (יום חמישי) יש להוסיף בפסוקי דזמרא את מזמורי שבת ויום טוב, ואומרים הלל שלם בברכה. את ה"הפטרה" ליום העצמאות ("עוד היום בנוב לעמוד") יש לקרוא לאחר קריאת התורה הרגילה ליום חמישי (פרשת "אמור").
ד. ביטול מנהגי אבלות ספירת העומר (גילוח, שירה וריקודים וכדומה) ינהגו גם הם ביום חמישי.
ה. ביום רביעי ג' באייר יתקיימו האזכרות לחללי מערכות ישראל (בתפילות ובטקסים).
ו. ביום שישי ה' באייר, בשל העובדה שזהו יום ההכרזה ההיסטורי על הקמת מדינת ישראל, אין אומרים תחנון ונפילת אפיים בתפילות.

בברכת מועדים לשמחה לגאולה שלמה


הרב שלמה ריסקין                         הרב שמעון גולן
מרא דאתרא                              לשכת הרבנות

 

עבור לתוכן העמוד