'ואהבת לרעך כמוך' על הקושי בציווי ועל סתירה בדברי ר"ע סביב ציווי זה - עיון לל"ג בעומר בדברי רמב"ן

10/05/2020

ויקרא יט, (יז) לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא:

(יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'.

נחמה ליבוביץ' ציינה את גישתו הפסיכולוגית המעמיקה של רמב"ן בפירושו לתורה: 'הרמב"ן אשר הוא מכל פרשנינו, המעמיק לראות לליבו של אדם, והמחפש בנבכי נשמתו את המניעים למעשיו' (עיונים בספר בראשית, עמ' 231). אני מבקש לדון בפירושו המפתיע של רמב"ן לציווי 'ואהבת לרעך כמוך'.

ר' עקיבא ציין והדגיש את הציווי בקביעתו 'זה כלל גדול בתורה'. בהערת ביניים אעיר שלפי אגדה מפורסמת הקשורה לאבל שבימי ספירת העומר תלמידי ר' עקיבא מתו בעטיו של אי קיום מצוות ואהבת לרעך : 'אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם...' (בבלי, יבמות, ס"ב, ע"ב). לפי זה יתכן שר' עקיבא הדגיש את אהבת הרע בעקבות האסון שפקד את תלמידיו.

למרבה הפלא באחד מפירושיו לפסוק זה כותב רמב"ן את הדברים הבאים: 'וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו' מילתו הראשונה של רמב"ן, הפלגה, או בלשוננו הגזמה קשה להולמה. אך רמב"ן טעמו עמו: לב אדם לא מסוגל לאהוב את חברו עד כדי כך. נראה לי שאין תקדים לאמירה כזו על מצווה ממצוות התורה. יתכן שרצונו לומר שיש בציווי זה רעיון, אידיאל, צריך לשאוף אליו אך לא ניתן להגשים אותו עד תומו ועדיין צריכים הדברים עיון. דווקא ראייתו המעמיקה של רמב"ן לליבו של האדם מביאה אותו לטעון שהציווי אינו כמשמעו.

אחרי הטיעון הפסיכולוגי מוכיח רמב"ן את שיטתו מהלכה מפורסמת בגמרא: 'ועוד, שכבר בא רבי עקיבא ולימד (ראה ב"מ סב, א): חייך קודמין לחיי חברך.' הלכתו של ר' עקיבא החולק על בן פתורה במקרה של שנים שהיו מהלכים בדרך וקובע 'חייך קודמים לחיי חברך' סותרת, להבנת רמב"ן, את הציווי 'ואהבת לרעך כמוך' כפשוטו. כלומר ר"ע שחיזק את הציווי של אהבת הרע באומרו 'זה כלל גדול בתורה' הוא עצמו דרש דרשה שונה לחלוטין "וחי אחיך עמך": חייך קודמים לחיי חברך. (בבא מציעא סב, א). (כדי לקצר לא הבאתי כאן את תירוצו של רמב"ן להבנת הצו, הסבר המצמצם אותו ועושה אותו אפשרי).

בפירוש אחר לציווי זה הפותח במילים 'ונראה בעיני' חורז רמב"ן את ארבעת הציוויים שבשני הפסוקים המובאים למעלה לסיפור אחד. בתחילה אומרת התורה אם חברך עשה לך רעה אל תשתוק ותשנא אותו בלב, 'לא תשנא את אחיך...'. במקום זאת עליך לדבר אתו: 'הוכח תוכיח את עמיתך' וכך לא תישא עליו את חטא השנאה. שלב שלישי כיוון שדברתם והסרתם את השנאה הרי 'לא תקום ולא תטור את בני עמך'. והשלב הרביעי 'ואהבת לרעך כמוך'. לפי קריאה זו יש פה בעצם ציווי שהוא כעין הצעה למהלך פסיכולוגי בין ארבעה שלבים לטיפול ברגש שנאה בין אדם לחברו שפגע בו ולהפוך שנאה זו לאהבה.

נראה שבשני פירושיו לא מקבל רמב"ן את הציווי כפשוטו. בפירוש הראשון שהבאתי הוא מעצים את הציווי ואומר שהוא הפלגה, ולא ניתן לקיימו כהבנתו הראשונית. ובפירושו השני הוא מקטין את הציווי ומתאים אותו לפתרון של אירוע מקרי בין אדם לרעו.

 

לסיום, אנו נמצאים עדיין בתוך מגפת הקורונה שדרשה מהרבה אנשים טובים, לעזור לחולים ולחברים מתקשים. אני מבקש להודות ולהריע לכל האנשים והנשים שבינינו, בנינו, בנותינו, נכדינו ונכדותינו שפעלו בתוקף תפקידם או בהתנדבות בעזרה לנפגעי המגפה בגופם או בממונם. ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה

עבור לתוכן העמוד