דברי ההספד שאמר אביו, ד"ר שמואל גליק

אוֹרי יקירי,

היום אני רוצה לשוחח איתך, לומר לך, לדבר אליך. תמיד שוחחנו שיחות בארבע עיניים, כמו השיחות שליד שולחן שבת ועוד, ותמיד היה זה דיאלוג - דו שיח. בפעם הזאת יהיה זה מונולוג.

אוֹרי יקירי, בנוהג שבעולם בן קובר אב, בן מספיד אב, בן מתאבל על אביו, היום נשתנו סדרי עולם. היום לקוּ המאורות. אוֹרי איננו.

אוֹרי יקירי, בחודש אלול אנו אומרים בו "ה' אורי וישעי" נלקחת מאיתנו, אתה שהיית "אור הבית". נקטפת בדמי ימיך בתאונת דרכים אכזרית וקשה. אלוקים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט א-ל. תאמר למלאך המשחית הרף. די לתאונות דרכים, די להורים שכולים, אלמנות ויתומים.

אוֹרי יקירי, אני מודה לריבונו של עולם על שנתן לנו אותך במשך עשרים ואחת שנה. עשרים ואחת שנה של נחת ואושר. אבל ריבונו של עולם, מדוע מיהרת לקחת אותו מאיתנו? על מה עשה ה' ככה לנו, מה חורי אף הגדול הזה? למה, מדוע, מדוע, אין תשובה!

אוֹרי יקירי, קשה עלינו פרידתך. נעמת לנו מאוד. היית בן יקר, אח נערץ. תודה לך אוֹרי על מה שהענקת לנו. כיבוד אב ואם שלך היו לשם דבר. כל אלו יישארו כזיכרון חתום על ליבנו עד יומנו האחרון. קשה, קשה עלינו פרידתך. ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. לך לשלום ותנוח בשלום ותעמוד לגורלך לקץ הימין. תהא נפשך צרורה בצרור החיים.

אבא

עבור לתוכן העמוד