דברי הספד שאמר ראש מועצת אפרת, מר איתן גולן:

אסתר עלון, אסתר המלכה שלנו.

אסתר יוצאת ביום שלישי, בדרכה לירושלים.

"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות, ותעמוד בחצר בית המלך... ויהי כראות המלך את אסתר המלכה נשאה חן בעיניו ויושט לה המלך את שרביט הזהב..." המלך, כמו שלימדונו חז"ל, הוא מלכו של עולם. ואסתר, הלא היא כאן לפנינו. אסתר נשאה חן בעיני המלך, והוא הושיט לה את השרביט, לקח אותה לבית גנזיו.

אסתר יוצאת למסע להצלת עמה. במסירות נפש גמורה, היא מקריבה את עצמה למען עם ישראל. "וכאשר אבדתי אבדתי".

"תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי". מה אנחנו מבקשים? את נפשנו ואת עמנו. את חייו הפרטיים של כל אחד מאתנו ואת חיינו הלאומיים.

אבל בימי אסתר המלכה, היינו בגולה. בימי אסתר שלנו, אנו כאן, בארץ אבותינו ולא נוכל להסכים שדרך הפעולה תהיה אותה הדרך. התרפסות ושתדלנות כוחם יפה בגולה. כאן, בארצנו ובמדינתו - הדרך צריכה להיות אחרת.

כאן - לא נוכל להמשיך ולהבליג.

כאן - לא נוכל לחכות עד שיחליט מישהו אם יש או אין עם מי לדבר.

כאן נעמוד על זכותנו לביטחון, מתוך עוצמה, מתוך נחישות. אפילו שם בגולה, הביטחון הושג רק אחרי ש"נפל פחד היהודים עליהם".

אנו דורשים מממשלת ישראל להתעשת ולפעול. לא הפסקת אש דרושה לנו, כי היא מנוצלת בציניות ובלעג על-ידי שכנינו. הם הכריזו עלינו מלחמה, ומי שאוטם אזנו משמוע את הקולות, מצריחי המסגדים ועד התקשורת העולמית - שותף בעקיפין להדרדרות המצב.

ציון, רוזמרי ויוסי היקרים, היו חזקים. קשה לומר זאת, ועוד יותר קשה לעמוד בזאת. אבל, אם יש בזה מעט נחמה, כולנו אתכם, וכולנו הרי יכולנו לעמוד כאן במקומכם. אסתר נרצחה בשם כולנו, והכדורים שנורו אליה כוונו אל כולנו.

תושבי אפרת וגוש-עציון: נתחזק כולנו ונהיה נחושים. איננו יודעים מה צופן לנו העתידת, אבל ברור שנזדקק לכוחות רבים. "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו, וה' יעשה הטוב בעיניו".


עבור לתוכן העמוד