דברים מאת אמו ליום השנה

דברים מאת אמו ליום השנה

בע"ה, ו' באלול תשס"ו

ה' שפתי תפתח ופי יגיד תפילתך.

זכות נפלה בחלקי להיות לאם וזכות יתירה הייתה לי להיות אם לברק. חיבור היה בינינו, חיבור אמיתי, נשגב שהולך ומתעצם גם לאחר מותו.

ברק בכורי, עלית ברכב אש השמיימה, יושב אתה מול כסא הכבוד עם שאר הרוגי מלכות סמוכים כולכם לדוד המלך.

הקדמת בוא לישיבה של מעלה, כחלוץ לפני המחנה הגעת, לקבל כל באי מרום.

בשבת "כי תצא" לפני שנה קמנו משבעה. בהפטרה של אותה שבת כתוב "כי כאישה עזובה ועצובת רוח קראך ה'..." ,"ברגע קטן עזבתיך וברחמים רבים אקבצך". הקב"ה עשה עמי חסד גדול השנה, העמיד בפני אתגרים, ניסיונות, התמודדויות, מטלות אין ספור וקשיים, תוך עיון מעמיק בסיכומיו של ברק מהשעורים בישיבה, זכיתי גם ללמוד מחשבת ישראל, הלכה וסוגיות רבות אחרות. קיבלתי חיזוק אדיר דווקא מתוך שיעוריו של הרב בלייכר שהיה מורה דרך רוחני לברק. הקב"ה מעביר אותי תהליך של ריפוי דרך החופה שהכנתי לעילויי נשמתו של ברק שבעזרת ה' תלווה את חבריו, אחיו ואחיותיו ובכך גם הוא יהיה איתם ביום חופתם. דרך עשייה, יצירה לימוד והמרגשת מכולן כתיבתה של ספר תורה, שבעזרת ה' נזכה לסיומה בעוד כשנה, והכל לעילוי נשמת ברק שכל מהותו הייתה נתינה לכלל ישראל מתוך ענווה, גדלות פנימית, רגישות, ביקורת עצמית נדירה ומעל הכל יראת שמיים אמיתית שהובילה את ברק לבנין המידות הנעלות שהיו בו.

וכל זה מדוע? לא מתוך שחשב הקב"ה שיסיר ממני מכאוב או שישכיח לרגע את החסרון הגדול, שהרי יודע ה' יתברך כי לבי לעולם לא יהיה עוד שלם אלא מתוך כך שרצה להיטיב עמי, הוא היודע יצרי ומה טוב לי. דאג שאהיה עסוקה בעשייה, בהתקדמות אליו, כיון כל מהלך ומהלך השנה כדי שלא חלילה אפול לתוך בור אפל כל זמן שאני כאן ומי אינו יודע כמה קל להישאב לתוך בור שכזה.

אותו חסרון הביא עמו שינויי, השינוי שמעתה אני בדרך אליך ברק, אתה כבר לא תבוא אלי, אני בדרך אליך והדרך קשה ומלאה תלאות ובסוף אותה דרך ברור שנפגש, ויודעת אני מתוך החיבור שבינינו כי אתה הוא זה שתקבל את פני, וחלילה לי מלאכזב אותך.

ברק, תמיד בשיחות שלנו דיברת איתי על חשיבותה של הדרך. אמא! היית אומר, הדרך לא פחות חשובה מהמטרה, התהליך ואיך עוברים אותו לעיתים אף חשובים יותר.

ומתוך כך חשוב מאוד מה אעשה בדרך זו באיזה אופן אעבור אותה. יש לא מעט פעמים בהם אני עוצרת ואומרת זהו, לא יכולה עוד. באותו רגע ממש אתה קורה אלי אמא!! המשיכי בדרך ובמקום לעצור עלי בה להר גבוה כאותה מבשרת ציון, שם תוכלי לראות, להשקיף ולהבין ותוך כדי שאת בדרך מלאי את שליחותך כאן ועכשיו לא כי אין ברירה אלא מתוך שזה הלכתחילה שלך והכל מתוך ההכרה כי גם רע בסופו של דבר בא להיטיב.

חורבן וגלות הובילו לתהליך של גאולה. מסירות נפשם של הבחורים הצעירים שלנו אפשרו חיים בארץ הזו. כל עמדת שמירה של חיילינו, כל מארב, כל אמון, כל רגע ורגע של בנינו ראויים להודיה של ממש ותעיד על כך שארית הפליטה של דור השואה וסבא של ברק ביניהם, אלא, שכרגע רב הנסתר על הגלוי, השבר כה גדול והפצעים עוד פתוחים.

הניסיונות מאת ה' והבחירה בידינו איך לקבל אותם, האם לנבול או לצמוח, המענה של ברק לכל קשיי התלבטות או שאלה תמיד הייתה תשובה, חשבון נפש וקירבת ה' ובכך הוא למעשה הדריך אותי לעתיד. ברק היטיב לבטא את הדברים הוא כינה את השינויים והמעברים של האדם, התקדמות עליית מדרגה."העלייה קשה אך אט אט האדם מתרגל למדרגתו החדשה. יש אפשרות שהמדרגה הקודמת תעלם כמו בצמח שהגרעין נרקב או שהמדרגה תישאר ועליה תהיה עוד מדרגה" ולסיום הוא כתב "יהי רצון שנעלה אנחנו וכל עם ישראל עד ביאת הגואל".

בתחילת ההפטרה בפרשת "כי תצא" כתוב: "הרחיבי מקום אוהליך ויריעות משכנותיך". אז לא הבנתי היום הכל ברור, כל הבנים שנפלו על קידוש ה' למען העם והארץ ואלה הקבורים כאן אתך ברק הפכו גם להיות בני.

במקום הקדוש הזה שהפך להיות לי בית היום ו' באלול כשהנשמה שלך ירדה אלינו לקבל פנינו בנוכחות כל הקהל הנמצא כאן רוצה אני לזעוק את מה שאני יודעת שהיו מילותיך האחרונות.

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ויצאה נשמתך באחד.

אתה ברק שידעת והיית סמל לאהבת ה' בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודיך, יודעת אני שוב מאותו חיבור בינינו שהיית שקוע בתשובה שלמה כל רגע ורגע מחייך, על מנת להשיב את נשמתך נקיה וטהורה לבורא עולם. ביקשת רק קירבת ה' וכל פועליך היו מתוך אהבתך אליו.

דמך ספוג באדמת פאת שדה שבגוש קטיף לעולמי עד כעדות לישוב יהודי פורח שהיה ואיננו עוד וכעדות לאהבתך לארץ הזו. דם נקי לכפרה נפלת על הרס וחורבן של חבל ארץ כאותו חלל בשדה כי תעשה הישר בעיני ה'.

ברק, רואה אני אותך אור חזק הממשיך להאיר לי דרך ומאיר לעוד רבים. כמו המנורה שעמדה בבית המקדש אותה מנורה שקראת עליה בפרשת בהעלותך בהגיעך למצוות. ו"אל מול פני המנורה האירו שבעת הנרות" המנורה שהיא סמל לביטחון תהיה חקוקה על לבי לעדי עד עם דמותך המשתקפת מתוכה ותהווה לי מקור של עצמה ואור ויקוים בנו הפסוק: "האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ". הקב"ה לקח אותך אליו מתוך חסד ורחמים ומתוך שיעד לך תפקיד אחר בעולם האמת. "כי לי כל בכור בבני ישראל באדם...הקדשתם אותם לי". בני בכורי ברק זכותך היא שתגן עלינו לעד. ברגע זה כשהמילים אין בכוחן לבטא תופסת את מקומן התפילה לבורא עולם שאין עוד מלבדו.

"שמע קולנו ה' אלוקינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילותינו".

שנה טובה לכל בית ישראל.

אמא של ברק


עבור לתוכן העמוד