דברי ההספד של המ"פ

ברק.

הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה במוצב זיוונית שבעזה. כבר אז כולם אמרו לי שיש מישהו שאני לחייב לראיין לתפקיד סמל מחלקה.

כשהגעתי לפלוגה ב', שמרת בש"ג הקדמי של המוצב. הלכתי לשם והתחלתי לשאול אותך כל מיני שאלות, ואז פנית אליי ואמרת לי שעוד מעט אתה מסיים את השמירה, ועדיף שנדבר אחר כך. לא רצית לפגוע בשמירה על המוצב. כבר לא הייתי צריך לשאול שום שאלה נוספת. זה הספיק לי בשביל להבין שתהיה סמל מצויין.

במהלך המסלול למדנו ממך המון, איך לגשת לכל חייל וחייל, איך לדעת להקשיב, איך להיות סובלני ולהסביר שוב ושוב. איך להתבונן על הדברים בעין חיובית, איך לדעת לשאול ולערער ולא לקחת דבר כמובן מאליו, ואיך להסתכל תמיד בזווית טיפה שונה.

אהבת את הצבא מאוד. זה ניכר באכפתיות שהפגנת וברצון שלך לשנות ולשפר, בזמן שהשקעת בחשיבה שלפני כל קבלת החלטה.

רצית להמשיך בשירות קבע, להיות רס"פ במחזור הטירונים החדש שנפתח בנובמבר. דיברתי על כך עם גל המ"פ, המלצתי עליך לתפקיד, ואמרתי לו: "גל, אם ברק יהיה רס"פ שלך, אז אתה מסודר. הוא יעזור לך לבנות פלוגה לתפארת."

החיילים מדברים על כך שידעת לשלב בין דמות קשוחה ותובענית, ובין אדם חייכן שיודע גם לצחוק כשצריך. בין לדעת ללחוץ ולדרוש, ובין לדעת להסביר וגם קצת לוותר.

ברק, השארת בנו חותם עמוק של שאיפה למצוינות, נחישות, אהבת הארץ, לימדת אותנו היטב שאחריות היא לא סתם עוד מילה. הארת לנו את הדרך, ידעת היטב את הכיוון, וסחפת אותנו אחריך - מפקדים וחיילים כאחד.

מתחייבים אנו להמשיך את דרכך ולזכור אותך לעד.

אוהבים,
פלוגה ב'

עבור לתוכן העמוד