עשרה בטבת תשע"ח

24/12/2017

ב"ה

עשרה בטבת – תשע"ח

הרב איתן כהן

 

תענית צום העשירי מוזכרת בנביא זכריה[1] כתענית שבעזרת ה' תהפוך לנו ליום של ששון ושמחה. התענית נקבעה ליום זה מכיוון שביום זה "סמך מלך בבל אל ירושלים[2]" – כלומר התחיל המצור על ירושלים, שסופו חורבן בית ראשון. לאחר חורבן בית ישראל בשואה, קבעה הרבנות הראשית את היום הזה כ"יום הקדיש הכללי" לכל קרבנות השואה שלא נודע מתי נספו.

 

השנה כדאי שננצל יום תענית זה לכוונה נוספת, שנשוב להיות ראויים לפני הקב"ה לברכה גלויה גם בגשמי ברכה.

 

יהי רצון שנזכה שיקויים בנו מה שנאמר ש"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"[3].

 

עשרה בטבת השנה יחול ביום חמישי

תחילת הצום בעלות השחר: 5:20

סיום הצום: 17:01

 

הלכות התענית

 

א.      תנאי לאכילה ושתיה לפני עלות השחר - התענית מתחילה בעלות השחר, אך מי שהולך לישון בלילה ורוצה לקום ולאכול או לשתות לפני תחילת התענית, עליו להתנות מראש שהוא אינו מקבל את התענית עדיין ומתכוון לקום ולאכול[4]. אבל מי שרגיל לקום לשתות באמצע הלילה, אינו צריך תנאי, מכיוון שהוא לא מקבל את התענית כשנשכב לישון – וזה נחשב כאילו התנה כך מראש.

 

ב.      איסורי התענית הן רק אכילה ושתיה. מותר להתרחץ, לסוך (שמן או קרם), נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. ורק "בעל נפש" הרוצה להחמיר על עצמו רשאי לעשות זאת[5]. מלבד נעילת הסנדל, ומלבד בחובת המרכזית של מצוות עונה.

 

ג.        רחיצת הפה - מלבד יום הכיפורים ותשעה באב, בשאר התעניות, מי שזקוק לשטיפת הפה בתענית במקום ציחצוח שיניים, יכול לעשות זאת עם מים בלבד (בלא משחת שיניים), כאשר פיו מופנה כלפי הכיור והמים אינם מגיעים לכיוון הגרון. וכמובן שיזהר שלא יבלע מהמים[6].

 

ד.      נשים מעוברות או מניקות- לדעת הרמ"א דווקא כשקשה עליהן התענית פטורות מלהתענות[7]. ואין להן להחמיר על עצמן. ולדעת ה"שולחן ערוך"- אפילו אם לא קשה להן הן פטורות[8]. והמנהג שגם האשכנזים מקלים שמעוברות ומניקות לא מתענות.

 

ה.      חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות – ואין לו להחמיר על עצמו[9].

 

ו.        מה אוכל מי שצריך - מי שצריך לאכול, כולל ילדים קטנים שאינם מתענים, יאכלו אוכל בריא לאכילה, ולא ממתקים ואוכל מענג[10].

 

ז.       "עננו" - מוסיפים "עננו" בתפילת העמידה, אשכנזים במנחה, וספרדים גם בשחרית.

 

ח.      קריאת התורה והפטרה - קוראים בתורה "ויחל משה" בשחרית ובמנחה. והאשכנזים קוראים את הפטרת "דרשו ה' בהימצאו" במנחה.

 

ט.      תפילת אזכרה לקדושי השואה – מוסיפים בתפילה אזכרה לקדושי השואה,

 

י.        קריאת שמע בזמנה - בתי כנסת שאינם ממתינים לצאת הכוכבים בתפילת ערבית של סוף הצום יקפידו לקרוא שוב קריאת שמע בזמנה לאחר צאת הכוכבים.



[1] זכריה ח, ט

[2] יחזקאל כד, ב

[3] מסכת תענית דף ל עמוד ב

[4] שולחן ערוך ורמ"א סימן תקסד

[5] משנה ברורה, סימן תקן ס"ק ו

[6] ערוך השולחן, סימן תקסז, סעיף ג

[7]רמ"א סימן תקן סעיף א, מגן אברהם ס"ק ב

[8] שולחן ערוך, סימן תקנד, סעיף ה

[9] משנה ברורה סימן תקן, ס"ק ד

[10] שולחןם ערוך סימן תקנד, סעיף ה, מגן אברהם סימן תקן ס"ק ב, משנה ברורה ס"ק ה.

עבור לתוכן העמוד