פרשת ראה

 

החיים שלנו הם חיים של בחירה. מהרגע שאנחנו נולדים אנחנו בוחרים בהתחלה באופן אינסטנקטיבי ולא מודע וככל שאנחנו גדלים הבחירה נעשית מודעת ויחד עם זאת גדל הקושי בבחירה. הפרשה שלנו פותחת בדיוק באותה בחירה שיש לאדם "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", הקב''ה שם בידינו את האפשרות לבחור. כתבו בעלי התוספות בפירושם, דעת זקנים "ראה- זה אני שאומר לך שתבחר, בחר לך באותו שאמר אנכי ה' אלוקיך" יש הכוונה ברורה לאדם במה לבחור ובמי לבחור. לכאורה ישנה סתירה בין היכולות לבחור ולבין ההכוונה במה לבחור. מופיע בספר "חושבים טוב" שהאדם בטבעו מחפש את החופש, הוא רוצה להיות בן חורין, אבל כדי לחיות האדם צריך להיות מחויב. חופש הוא צורך בסיסי, אבל האדם צריך דברים אחרים, כמו שייכות ומסוגולת, שבשבילם החופש צריך להוריד קצת את הראש, חופשי לגמרי, זה אומרי להיות לבד ואף אחד לא רוצה להיות לבד. החופש האמיתי הוא החופש ,

התורה בפרשה אומרת לנו בצורה ברורה, יש לך חופש, חופש להחליט. אנחנו נמצאים בפתחו של חודש אלול. מובא בספר "פשוט חסידות" שאלול הוא החודש האחרון של השנה, אבל הוא גם ההתחלה של השנה הבאה. מבאר בעל התניא "אני לדודי ודודי לי" ראשי תיבות אלו. והעניין כי באלול מתחיל בחינת "אני לדודי" דהיינו בחינת "איתערותא דלתתא", עד ראש השנה ויום הכיפורים שהם בחינת המשכת אלוקותו יתברך למטה בבחינת התגלות. בחודש אלול אנחנו פונים אל ה' ומנסים לעורר בעצמנו את נקודת יראת השמים והאהבה לה' ומתוך כך נקבל את חגי תשרי בשפע גדול מצד "ודודי לי".

שבת שלום