פרשת ויצא

פרשת ויצא פותחת ביציאתו של יעקב מבית אביו בבאר שבע אל דודו בחרן. 

בעת לינתו בחניית הדרך בבית אל, רואה יעקב בחלומו סולם המוצב בין ארץ לשמים, בו עולים ויורדים מלאכי אלוהים. בהמשך החלום זוכה יעקב להתגלות אלוהית - ה' ניצב מעל הסולם ומבטיח ליעקב ולזרעו אחריו את הארץ, ריבוי הזרע לאורך הדורות, השמירה בדרך והשיבה לארץ ממנה יצא.

ניתן להציע שמסגרת החלום מבטאת שאיפות ותקוות והתנתקות לזמן מוגבל משגרת החיים, דבר הדרוש מדי פעם לכל אדם, ואילו תוכן החלום מבטא חיבור בין עולם הרוח לחיי המעשה, בין קודש לחול, בבחינת : "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו). מצד אחד, אנו אומה כשאר האומות, ומצד שני, מייצגים את האל ומביאים את דברו לעולם.

ואכן, האל דורש מאיתנו להיות אנשי קודש: "ואנשי קודש תהיון לי". החיבור לקודש צריך להיות דרכם של אנשים ועלינו להתאמץ ולקדש את החומר.

ניתן להוסיף ולומר, שהסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה מסמל את המציאות הכוללת עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, ובמסגרתה אין הבעיות נפתרות בן לילה, אלא יש לעסוק בצעדים קטנים והדרגתיים עד למימוש היעדים. כדי להגשים חלום ולממש את הרצון הפנימי ואת הפוטנציאל שטמון בנו, לא די במבט לשמים, יש צורך גם בתהליך שקול, מבוקר ומתמיד, שלב אחר שלב, ללא עצירה מתוך נחישות ודבקות במטרות.

על האדם לזכור להמשיך לשאוף ולחלום, גם ברגעים קשים בתחתית ה'סולם' מבלי לשכוח, כי נקודות החוזק מתגלות בשעת משבר ושעם רצון, השתדלות והרבה אמונה, תבוא ההצלחה.

שבת שלום, הלל