מכנף נאה

 עץ: מכנף נאה Tipuana tipu

עלה: מנוצה שפתו חלקה

פרח: תפרחות מסועפות של פרחים צהובים בעלי כתם אדמדם חום

פרי: כנפית - תרמיל יבש בלתי-נפתח המכיל זרע בודד

גזע: יחיד, קליפתו בהירה ומחורצת

משפחה: משפחת הקטניות

גובה: עד כ 20 מ'

 

המכנף הנאה הוא מין יחיד בסוגו. מוצאו בדרום אמריקה אולם הוא משמש כעץ נוי בכל רחבי העולם. 
העץ הובא לארץ ישראל בשנת 1911, נקלט היטב ונפוץ כעץ נוי בעיקר בשנות השבעים והשמונים של המאה ה־20. 

מכנף נאה, עץ נוי נשיר מותנה כלומר שעלוותו תנשור בחורף ככל שיותר קר ותישאר על העץ ככל שהחורף יהיה יותר חם
 הוא זקוק לשמש מלאה, ומעדיף חום, אינו צורך מים רבים ומתאים לכל סוגי הקרקע.

המכנף הוא עץ החשוב לשיקום מערכות אקולוגיות ביכולתו לייצב מדרונות, לקשור חנקן הנמצא באוויר ולהטמיעו בקרקע, ובהיותו עץ מרעה לדבורים.
כשמספקים לו בית גידול תואם, כזה שמאפשר לו להגיע למימוש פוטנציאל ההתפתחות שלו, אנו נראה עץ ענק ומרשים שמהווה סוג של מערכת אקולוגית קטנה בפני עצמה ומשמשת "בית" למגוון בעלי חיים ויצורים.

הוא מסוגל להפחית  את הטמפרטורה סביבו בשיעור ממוצע של 2–5 מעלות צלזיוס.

בנוסף להצללה ולנוי ניתן להשתמש בכל חלקי העץ בתעשיות השונות.
הגזע והענפים טובים לבניית רהיטים ולייצור קורות.
 השרף האדום משמש כצבע,
ומהעלים ומפירות לא בשלים ניתן להכין סבון.

שורשיו של המכנף הנאה צומחים לצדדים והם עלולים להרים מדרכות ולפגוע ביסודות של מבנים, לכן לא מומלץ לטעת אותו בקרבת בתים. 

 למרות הגדרתו באוסטרליה ובדרום-אפריקה כצמח פולש, הוא אינו מהווה סכנה למערכות האקולוגיות בישראל.