פרשת בא

 

יציאת מצרים, האירוע המכונן של עם ישראל, מתוארת בפרטי פרטים בפרשתינו ואחר כך זוכה לאזכורים רבים בהמשך.  הגמרא במסכת ברכות דנה בסתירה מסויימת בין האזכורים האלו. 

"שמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" (דברים טז:א)

הגמרא במסכת ברכות דנה בפסוק הזה ושואלת: "וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום?!"

שהרי נאמר בספר במדבר –"ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה" (במדבר לג:ג).

מתוך עיון בפרשתינו עולה ישוב לסתירה הזאת לכאורה בין שני התיאורים של יציאת מצרים, הראשון בלילה והשני ביום. מצד אחד, הקב"ה מבטיח "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" ושוב מדגיש את  – " וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהֹוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ובתגובה - " וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה" ואחר כך " וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה."  מאידך, ההנחיות מאד ברורות - "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר. "

 

בלשונו של רבי אבא: "הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנאמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה"

היציאה עצמה היתה לאור היום, "ביד רמה."  אבל הגאולה מהשעבוד התחילה כבר מבערב. 

 

מה קובע את שעת הגאולה? רש"י מסביר את דברי רבי אבא - מערב נגאלו כשנתנו להם רשות לצאת. אבל ר' אבא לא נותן לפרעה להיות הגואל.  לא הצו של פרעה מביא את הגאולה אלא התורה מעידה שבסופו של דבר, עם ישראל לא שמעו לפרעה.  יש להם עכשיו אדון אחר. האדון שאומר להם "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" הוא הקובע והוא הגואל.   

 

שנזכה לגאולה של קבלת עול מלכות שמים שלמה.