החובה להציג היתר בנייה חלה על מי שטוען כי המבנה נבנה בהיתר

 

ערר (ת"א) 5344/11 אילן גומבוש נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - קרית-אונו

העורר הגיש בקשה להיתר בנייה  לביצוע תוספות בנייה בדירה. הועדה המקומית החליטה לאשר את הבקשה להיתר, אך תוך התניית ההיתר בהריסת המחסן. לטענת העורר, המחסן  נבנה במקור כחנות ולטענתו, אביו רכש חנות זו והפעיל בה עסק במשך שנים רבות. לטענתו, לחנות הנדונה ניתן בזמנו היתר בנייה, דבר המוכח לטענתו מהעובדה כי המחסן נרשם בשעתו כתת חלקה בפנקס הבתים המשותפים, כיחידה רישומית עצמאית ונפרדת.

הועדה המחוזית דחתה את הערר וקבעה כי : החובה להציג היתר בנייה חלה על מי שטוען כי המבנה נבנה בהיתר, ואין הוא יכול לטעון כי העדרו של היתר נובע מכך כי זה הלך לאיבוד, בשל מחדל של הועדה המקומית. כאשר רשות מנהלית מבצעת פעולה היא מוחזקת  כמי שביצעה את אותה פעולה כדין, ובמסגרת סמכויותיה. חזקה זו ניתנת לסתירה, ואולם על מי שטוען  נגד הפעולה המנהלית מוטלת חובת הבאת הראיות לסתירת אותה חזקה. אין בכוחה של החזקה ליצור "מעשה מינהלי" יש מאין. כך לדוגמה, כאשר הועדה המקומית טוענת כי אין לנכס מסוים היתר בנייה, הרי שמעצם עובדת קיומו של אותו נכס  במשך שנים רבות, מבלי שרשויות האכיפה  נקטו  בכל פעולה נגדו, לא ניתן להניח, על בסיס  חזקת כשרות המעשה המינהלי, קיומו של היתר בנייה לאותו נכס. העובדה כי המחסן הנדון רשום כיחידה עצמאית ונפרדת בלשכת רישום המקרקעין אינה מוכיחה דבר לעניין השאלה האם זה נבנה כדין. כאשר אדם מבקש היתר בנייה, על הועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בהריסת כל בנייה לא חוקית באותו מגרש  השייכת למבקש ההיתר. הדבר מקבל משנה תוקף במקרה שבו הבנייה הבלתי חוקית קשורה מבחינה פונקציונאלית במבנה נושא הבקשה להיתר בנייה.

לסיכום, הועדה קבעה כי המחסן נשוא הערר בנוי ללא היתר, הוא שייך לעורר והוא אף משרת את דירתו של העורר בה הוא מבקש לבצע את עבודות הבנייה, ולפיכך צדקה הועדה המקומית  כשזו התנתה את מתן היתר הבנייה לביצוע עבודות בנייה  בדירת העורר בהריסת המחסן.

ניתן ביום {26.6.12}