קרקעות

בערב פסח תשמ"ג, עולים המתיישבים הראשונים לישוב החדש אפרת.

שכונות התאנה והרימון שהיו הראשונות להתפתח כמבני קבע נועדו לייצר רצף עתידי להתיישבות יהודית בין קרית ארבע לירושלים.

למעלה מ-40 שנה אחרי, לשמחתנו, החזון התממש אפרת התפתחה צפונה ואלפי תושבים חיים ומתגוררים בה.

אומנם סביב אפרת ישנם גבולות טופוגרפיים ומדיניים המשפיעים על שיוך הקרקעות אך  המאבק על שמירתם לא תם:

מהצד המזרחי לאפרת שוכנים הכפרים ואדי ניס ועבדאללה איברהים כאשר תוואי גדר ההפרדה מונע את התפתחותם לכיוון אפרת. הכפרים נמצאים ברובם בשטח B - כלומר שטח בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינאית ושליטה ביטחונית ישראלית ולכן הבניה  בטבעת החיצונית של הכפרים נמצאת תחת פיקוח ואכיפה של המנהל האזרחי .

בצד המערבי ישנם שטחים חקלאיים  "הכלואים" בין הישוב לכביש 60. באזור זה האיום המרכזי הוא פגיעה בטבע  ובממצאים ארכיאולוגים על ידי שפיכת פסולת וניסיונות לטעון לבעלות על הקרקע.

נקודות התורפה העיקריות נכון להיום הן מצפון -מורדות שכונות הדגן והתמר והכניסה הצפונית לאפרת.

שם הבניה המסיבית יוצרת סכנה בטיחותית וביטחונית לתושבים.

העיטם - עתודת הקרקע הגדולה בה מתוכננת להיבנות השכונה הבאה של אפרת אשר תמנה אלפי יחידות דיור

 כיום אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים על בסיס כמעט יומיומי של השתלטות על אדמות מדינה ופגיעה בתשתיות ,בעירוב וגניבת עמודים באזור זה מצד גורמים פלסטינאים ותושבי הכפרים.

לאורך השנים אגף ביטחון אפרת  תיעד והביא להריסתם של עשרות מבנים שהוקמו באזורים אלו. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל עם הגדלת מרכיבי הביטחון והרחבת דרכי הביטחון הוחלט למנות בעל תפקיד אשר יאתר ויתעד את הניסיונות להשתלטות על הקרקע  כבר בשלבים הראשונים ויעמוד מול המנהל בקשר רציף עד לביצוע החרמה והריסת המבנה.

מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון

מדינת ישראל טרם החילה את החוק לרישום קרקעות הישראלים ביהודה ושומרון וכך נותר מצב חוקתי מורכב משילוב של חוקים עות'מאניים, מנדטוריים וישראליים בהתאם לסוג הקרקע

  אדמות מולק: קרקעות פרטיות המיועדות לבנייה.

  אדמות מירי: קרקעות בבעלות המדינה, המיועדות לעיבוד חקלאי.

  אדמות מוואת: קרקעות "מתות" שלא עובדו, הנחשבות לרכוש המדינה.

מתוך עולם המושגים והחוקים השונים נתרכז בשלושה סוגי בעלויות קרקע המתאימות לאזורינו:

אדמות מדינה -

שטחים שהוגדרו על ידי ישראל כקרקע ציבורית שאינה שייכת לאיש, והם מנוהלים על ידי המנהל האזרחי. נכון לשנת 2012 כ-1,440 קמ"ר ביהודה ושומרון, שהם כ-41% משטח C הוכרזו כאדמות מדינה.

אדמות סקר 

שטחים שמעמדם החוקי נמצא בהליכי הסדרה. אלו קרקעות שאין עליהן רישום בעלות פרטית מוכר ושאינן כלולות באדמות המדינה שנרשמו בימי העות'מאנים והבריטים.

באזורים אלו מתנהל סקר שנועד להסדיר את מעמדן של הקרקעות כאדמות מדינה. הדבר נעשה באמצעות הליך הכולל בחינה של תצלומי אוויר מתקופות שונות על מנת לוודא שהשטח לא עובד או יושב בתקופה כלשהי.

אדמות פרטיות – אדמות הרשומות על שם הפרט במרשם המקרקעין.

תיעוד ואכיפה  

האחריות והסמכות למנוע לאכוף את הבנייה הבלתי חוקית ברחבי יהודה ושומרון היא על יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי. היות והמצב המשפטי אינו מוסדר, בנוסף להעדר תקציבים והיעדר מדיניות נוקשה ובלתי מתפשרת כלפי הפלסטינאים אנו עדים להרחבת הנטיעות והבניה הבלתי חוקית ברחבי יהודה ושומרון.

לרשות המנהל מספר דרכים על מנת לאכוף ולמנוע את הבניה- החל מהחרמת הציוד, קנסות, הריסה והעמדה לדין של המעורבים בבניה.

איך מצטרפים למאבק על שמירת הקרקעות?

ישנה חשיבות לזיהוי מוקדם ככל האפשר של שינוי בקרקע. לצד עבודת המוקד ופקח הקרקעות בנושא אנו מבקשים מהציבור להצטרף אלינו בעזרת הגברת עירנות ודיווח על מקרים או שינויים הנראים לעין.

לרשותכם מספר דרכים בהם תוכלו לדווח על נטיעות או בניה בלתי חוקית –

1. דרך המוקד הביטחוני של אפרת
2. דרך הטלגרם
3. בעזרת טופס הנמצא כאן 

בחרו את הדרך הנוחה לכם, בעת הדיווח הקפידו להעביר תמונות ומיקום מדוייק.

לאחר קבלת הדיווח פקח הקרקעות בוחן את הממצאים ואת סטטוס הקרקע ובמידת הצורך ממשיך בטיפול מול יחידת הפיקוח במנהל האזרחי. לאורך שלבי הטיפול תקבלו עדכונים על מצב הפניה.