המושג טבע עירוני מתייחס למצאי חי וצומח בתחום השיפוט של העיר, טבע הנמצא בשטח פתוח או בנוי, דוגמת עצים עתיקים, פריחה, אזורי קינון, ריכוז זוחלים, דו חיים וכדומה.
מדובר במושג חדש יחסית שאומץ בשנים האחרונות בעולם התכנון.
טיפוח אתרי טבע הנמצאים בסביבה העירונית ומשמרים את האופי המקורי והייחודי של הטבע המקומי לרווחת הציבור, תופס תאוצה בערים רבות.

בערים שונות בארץ ובעולם מקצים שטחים נרחבים לשיקום, לשימור ולניהול של מערכות טבעיות בגבולות העיר. בערים אלו, הטבע נתפס כמשאב יוקרתי ואיכותי, זול לתחזוקה ובעל מגוון תכנים שאותם ניתן לנצל לצרכים ציבוריים רבים בכל ימות השבוע ועבור מגוון קהלי יעד.
 שטחים אלו מגלמים בתוכם את "רוח המקום" של היישוב, מהווים חלק מ"כרטיס הביקור" שלו, מתדמיתו ודמותו וחלק מכוח המשיכה שלו.