פרשת פנחס
הרב יצחק טחובר
בס"ד
בפרשת קרבנות המוספים מוצאים אנחנו דבר מיוחד בקרבנות המוספים של חג הסוכות, שהם מרובים מאד.
חז"ל לימדונו שבס"ה מקריבים 70 פרים כנגד 70 אומות העולם. כי עם ישראל, לב שבאומות, בא לכפר ולזכות את אומות העולם, בחג הסכות. לכן לעתיד לבוא נאמר על הגויים: "ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות" (זכריה יד,טז).
נותר לנו להבין מה פשר קרבן 14 כבשים ושני האלים בכל יום. אם נשוה לקרבנות החגים האחרים, פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, נראה שבכל אחד מהם הקרבן הוא שבעה כבשים ואיל אחד (לא מתייחס לפרים). כלומר בסוכות מקריבים כפול. מדוע?
כדי לענות על שאלה זו נעיין בפרשת המועדות בפרשת אמור (ויקרא כג).
אחרי שמתואר חג הסוכות בפסוקים לג-לו נאמר בפס' לז : "אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש... מלבד שבתות ה'...וגו'" והנה בפסוק ל"ט מופיע :"אך בחמשה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה' שבעת ימים... ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' "
הרי כבר חג הסוכות מופיע בפסוק לד? מדוע לא נכתבו ביחד ?
רואים אנו שחג הסוכות מכיל בתוכו שני חגים שונים א. חג הסוכות ב. חג האסיף.
- חג הסוכות – "כי בסכות הושבתי את בני ישראל" – ענני כבוד, אפשר לאמר השראת שכינה אחרי ר"ה ויום הכיפורים שהם ימי תשובה וסליחה.
- חג האסיף – סיום לשלשת הרגלים, חג האביב וחג הקציר.
ומכיון שסוכות הוא בעצם שני חגים , לכן קרבנות המוספים שלו כפולים.
שבת שלום.